דרך נס בע"מ נ' מוסך חי - יהודה בן דוד בע"מ

פסק דין

בפני תביעה שנשמעה בסדר דין מהיר. התובעת הינה חברה שמנהלת עסק של מוסך אשר נותן שירות פחחות וצבע לרכבים. הנתבעת הינה חברה שמנהלת עסק של מוסך ואשר נותן שירותי מכונאות לרכב. העידו בפני מנהל התובעת ומנהל הנתבעת.

מנהל התובעת טען כי מנהל הנתבעת פנה אליו והציע לו שיעבדו בשיתוף פעולה, כך שמנהל הנתבעת יעביר אליו רכבים לצורך עבודות פחחות וצבע. למוסך של התובעת הועבר רכב מסוג "קורבט" לצורך צביעה. כחלק משיתוף הפעולה העתידי שאמור לחול ביניהם ומתוך תקווה להעברת עבודות בעתיד, מנהל התובעת טען כי הסכים לעשות הנחה משמעותית בצביעת הרכב, ובסופו של דבר הוסכם שעבודת הצביעה תתבצע עבור תשלום של 8,200 ₪ כולל מע"מ. מנהל התובעת העיד כי עבודת הצביעה נמשכה כחודש ימים וכי הסיכום לגבי ביצוע העבודה נעשה ישירות למול מנהל הנתבעת, וכי בנו של האחרון היה מגיע למוסך על מנת לברר אודות העבודה (להלן "בנו של מנהל הנתבעת").

מנהל הנתבעת העיד כי אין לו שום היכרות קודמת עם מנהל התובעת, וכי מעולם לא סיכם איתו על שיתוף פעולה מקצועי ביניהם. כמו כן, מנהל הנתבעת טען כי הרכב רשום על שם כלתו, אשת בנו. הרכב היה בשימושו של בנו, אשר פנה באופן עצמאי לחלוטין לתובעת וביקש צביעה של הרכב. לפיכך, מנהל הנתבעת טען לחוסר יריבות בינו לבין התובעת, וכי ככל שיש לתובעת טענות כלפי בנו בדבר אי תשלום עלות הצביעה של הרכב, הרי שעליו להגיש תביעה כנגד הבן.

מדובר בתיק של גרסה מול גרסה. גרסתו של מנהל התובעת מהימנה עלי והנני מעדיף אותה על גרסתו של מנהל הנתבעת, וזאת מכל הסיבות שלהלן:

בעדותו בפני בבית המשפט, מנהל הנתבעת אישר שבנו, המחזיק ברכב, עובד אצלו במוסך (פרוט' עמ' 4 ש' 29-30). עובדה זו לא גולתה בכתב ההגנה;

מנהל הנתבעת אישר בעדותו בבית המשפט שאכן הגיע למוסך של התובעת עם בנו, כדי שבנו יוכל לראות כיצד מתקדמת העבודה (פרוט' עמ' 4 ש' 19). לטענתו, הגיע למוסך של התובעת בעת שהסיע את בנו למקום באופן מקרי לחלוטין. גם עובדה זו לא גולתה בכתב ההגנה. עצם ההגעה למוסך יש בה כדי לחזק את דבריו של מנהל התובעת, בדבר קיומו של סיכום קודם לצביעת הרכב ישירות עם מנהל הנתבעת;

מנהל הנתבעת, חרף טענתו בדבר היעדר יריבות, טען טענות לגופו של עניין לפיהן התובעת התרשלה בצביעתו של הרכב. כמו כן, צירף תמונות של הרכב וכן חוו"ד שמאי לגבי לקויות באופן צביעתו. חוות הדעת נערכה כשנתיים לערך לאחר מועד הצביעה. טענות אלה לגופו של עניין, כמי שהינו בעל ידיעה על מצבו של הרכב, יש בהן כדי להחליש את הטענה המרכזית שהעלה בדבר חוסר יריבות. יתרה מזאת, לא מצאתי מקום לדון בתוכן חוות הדעת שהוכנה בחודש דצמבר 10' בעוד שהעבודה בוצעה בחודש דצמבר 08'. אלמנט חלוף הזמן עושה את חוות הדעת לבלתי רלוונטית;

לכתב ההגנה צורף מכתב מאת רואה החשבון של הנתבעת, ואשר לפיו החשבונית שהונפקה ע"י התובעת, לגבי עבודות הצביעה שבוצעו ברכב, לא נכללה בספרי הנהלת החשבונות של התובעת, ולא דווחה לרשויות ובהתאם לא קוזז בגינה מע"מ. רואה החשבון לא הובא להעיד בבית המשפט ולפיכך לא מצאתי מקום לייחס משקל כלשהו למכתב זה;

בנו של מנהל הנתבעת, אשר החזיק ברכב, לא הובא להעיד בבית המשפט על מנת להסביר מה הייתה מערכת היחסים עם מנהל התובעת. בנו של מנהל הנתבעת הינו עד שמצוי בשליטתו ולא בשליטתה של התובעת. עובדת אי הבאתו לדיון בבית המשפט תרמה לכך שבחרתי להעדיף את גרסתו של מנהל התובעת על פני גרסתו של מנהל הנתבעת.

עדותו של מנהל התובעת נמצאה אמינה בעיני, ולא מצאתי בה סתירות או פרכות שיובילוני למסקנה שיש לדחותה.

חשבונית המס שצורפה לכתב התביעה הינה על סך של 7,100 ₪ לפני מע"מ. מאחר והתובעת הינה עוסק מורשה, הרי שאין מקום לחייב את הנתבעת לתשלום המע"מ שחל על החשבונית.

לפיכך, הנני מקבל את התביעה ומורה לנתבעת לשלם לתובעת את כל הסכומים שלהלן:

7,100 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 04.05.09, המועד שבו הונפקה החשבונית, ועד היום.

700 ₪ הוצאות משפט בגין אגרה והפסד יום עבודה אחד למנהל התובעת בשל התייצבותו לדיון בבית המשפט.

1,700 ₪ שכ"ט עו"ד (יובהר כי סכום זה כולל מע"מ).

כל הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.